הלקוח המבוגר כפוטנציאל וכמשאב כלכלי ושיווקי 

א. הכוח הכלכלי העולה של אוכלוסיות הגיל השלישי

אם כי האמריקאים בני 50 ומעלה מהווים בינתיים רק רבע מאוכלוסיית ארצם, הם מחזיקים בידיהם הכנסה אישית שנתית בסך יותר מ800- מיליארד דולר ו70- אחוז מן השווי הכולל נטו של משקי הבית בארה"ב - עושר ששיעורו מתקרב לשבעה טריליון דולר.

כיום אוכלוסיית בני +50 :
? מחזיקה ב77- אחוז מכל הנכסים
הפיננסיים בארה"ב.
? מחזיקה ב80- אחוז מכל הכסף
המופקד במוסדות הלוואה וחיסכון
בארה"ב.
? קונה 43 אחוז מכל המכוניות העממיות
החדשות ו48- אחוז מכל מכוניות הפאר.
? מוציאה על נסיעות ונופש יותר כסף מכל
קבוצת גיל אחרת.
? קונה 80 אחוז מכל טיולי הפאר.
? מוציאה על בריאות ומוצרי טיפוח אישי
יותר מכל קבוצת גיל אחרת.

? מוציאה בדראגסטור יותר מכל קבוצת
גיל אחרת, וקונה 37 אחוז מכל המוצרים
הרפואיים שנמכרים ללא מרשם רופא.


? קונה 37 אחוז מכל החברויות בחוות
בריאות וכו'.
? מוציאה בסופרמרקט יותר כסף לנפש
מכל קבוצת גיל אחרת.
? אוכלת מחוץ לבית שלוש פעמים בשבוע
(בממוצע).
? קונה 41 אחוז מכל מעבדי המזון ומצנמי-
התנור.
? קונה 25 אחוז מכל המשקאות החריפים
הנמכרים בארה"ב.
? משתתפת בהימורים יותר מכל קבוצת
גיל אחרת.
? נרשמת למועדוני מכוניות יותר מכל קבוצת גיל אחרת.
? צופה בטלוויזיה יותר מכל קבוצת גיל
אחרת.
? קוראת עיתונים יותר מכל קבוצת גיל
אחרת.
? מוציאה על הלבשה מעולה לנכדיה יותר
משהורי הילדים מוציאים.
? יוצרת 40 אחוז מכל הביקוש הצרכני

נשמע מדהים? נשמע מפתיע? נשמע בלתי אפשרי?

דומה שהשוק האמריקאי רומז על הכיוונים העתידיים של פלח השוק המסתמן כבעל פוטנציאל הגידול המהיר ביותר ברבע הקרוב של המאה ה - 21.



ב. כוחן של אמונות וסטיגמות

קשה לנו להשתחרר מן הכבלים של האמונות והסטיגמות שעליהן גדלנו. דמותו של האדם המבוגר ממשיכה להצטייר בראשנו כפי שקלטנו אותה בילדותנו ובהתבגרנו, ודומה שלא הבחנו בשינויים העצומים שהתחוללו בשנים האחרונות בקרב אוכלוסייה זו, שינויים שטרם הגיעו לכלל מיצוי והתגבשות.

האדם המבוגר מן ההכרח שיהיה חולה, לא מעודכן, דל אמצעים, מרוחק מן האופנות העכשוויות, משתרך מאחור ואינו מדביק את סממני "הקידמה".

לא ראינו כיצד השיל מעליו את הארכאיות, כיצד המריץ את צעדיו בהליכת האימון, כיצד זקף את ראשו בהכירו בערך עצמו, כיצד גמר אומר "לעשות לביתו" ולהפיק משנותיו המאוחרות את מירב ההנאה, התענוג והתועלת שניתן להפיק.

לא שמנו לב כיצד מתח את עורו, חישל את שריריו הרפויים, צבע את שערותיו, הרחיב את תחומי התעניינותו, גיוון את תחביביו, פיתח את פעילות ההתנדבות שלו.

גילינו קהות חושים לתהליך בו שם את עצמו במרכז התעניינותו, והחליט שעשה די והותר למען צאצאיו. הסתכלנו בפליאה על שינוי סדרי העדיפויות שלו, ועל נכונותו להשקיע בעצמו משאבי זמן וכסף.

לפתע חיים אנו בחברה שכל אדם עשירי או תשיעי בה הוא מעל גיל 65, ובעוד עשרים שנה כל אדם חמישי (!) יהיה שייך לקבוצת גיל זו.

ג. המחדל השיווקי

תורה של ההתפכחות הגדולה עוד יגיע, אבל כבר עתה מותר לשאול כיצד זה "מפספס" עולם השיווק את ההתפתחות הכבירה הזו? כיצד זה לא השכיל לאחוז בזנבה, ללמוד את משמעויותיה, להבין את השלכותיה, לנצל את הזדמנויותיה?

אם ישוב הקורא אל הנתונים שהובאו בראשיתו של מאמר זה תגבר פליאתו שבעתיים, נוכח מה שמתפתח כמחדל השיווקי הגדול ביותר של שלהי המאה ה- 20 וראשית המאה ה - 21.

צאו וחשבו איזה פוטנציאל עצום מונח כאן, ממש לפיתחו של השיווק בשורה ארוכה של תחומים ונושאים:
? מוצרי טיפוח וחן
? מוצרי בריאות
? תפריטים וארוחות
? תוספי מזון
? ביגוד והלבשה
? תחזוקת הגוף
? טיולים ונופש
? ייעוץ פיננסי
? פעילויות פנאי
? העשרות אינטלקטואליות
? שירותים אישיים

דומה שההתעוררות של עולם העסקים היא איטית ומסורבלת, וכי עודנו שבוי בקונספציה הגורסת ש"העולם שייך לצעירים".
יתכן שהוא שייך לאותם צעירים שמאחוריהם ניצבים מבוגרים שמוכנים או יכולים לממן את משובותיהם.

לעומתם ניצב פלח שוק מעניין, משתנה, מאתגר, מבטיח שכנראה טרם אמר את דברו, ועשוי לספק הפתעות לא מעטות לכל אלה שהתעלמו ממנו או לא לקחו בחשבון את הנזק הצפוי להם מהתעלמות זו.


ד. הפרופיל הדמוגרפי ופוטנציאל השוק

האוכלוסייה שעל הפרק מרוכזת רובה ככולה בשני המאיונים העליונים של קבוצת הגיל 65 ומעלה, ואולי אפילו 60 ומעלה.
לפי חישוב משוער, נמנים על קבוצת הגיל הראשונה קרוב
ל ?650,000 איש. בקבוצת הגיל 60 ומעלה ישנם כיום למעלה
מ - 800,000 איש, מהם 60% יהודים.

במילים אחרות יש בתוכנו כיום סביב 400,000 יהודים בגיל 65 ומעלה וקרוב לחצי מליון יהודים בני 60 +.
מתוך הקהל הגדול הזה החלוקה היא 56% נשים ו - 44% גברים.
במספרים המשמעות היא: 224,000 נשים ו ?176,000 גברים בגיל 65 ומעלה, ו ?280,000 נשים ו ?220,000 גברים בגיל 60 ומעלה. (הנתונים מתוך "קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי 2000).

ה. סיכום ונקודות למחשבה

מה עושים האסטרטגים השיווקיים בארץ מול פוטנציאל כה קורץ ומבטיח? מדוע הפיגור העמוק בהיערכותו של עולם השיווק, מול הנעשה בכל מדינות המערב המפותחות? מי ירים ראשון את הכפפה ויקצור את הפירות התדמיתיים, היוקרתיים והכלכליים?